מורגנשטרן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

מדובר באירוע של תאונת דרכים במהלכה נגרם נזק לרכבו של התובע וגם לרכבה של הנתבעת.

התובע טוען כי עת נהג את רכבו ברחוב הסייפן ברעננה , לפתע יצאה הנתבעת ממצב של חנייה בצד השמאלי של הכביש שהוא חד סטרי, ופגעה בדופן שמאל של רכבו.

הנתבעת טוענת כי אכן חנתה קודם לפגיעה ברחוב הסייפן, רחוב חד סטרי, בצורה של ניצב לנתיב הנסיעה בכביש , כאשר חזית רכב לכיוון המדרכה ואחרו הרכב לכיוון הכביש. היא החלה ביציאה מהחניה בנסיעה לאחור, הבחינה ברכבו של התובע המתקרב, ועצרה. תוך כדי כך שהיא בעצירה נפגע רכבה מאחור .

אם כן אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת נסעה לאחור, אל כיוון נתיב הנסיעה בו נסע התובע . המחלוקת היחידה בתיק היא האם המגע בין שני כלי הרכב היה שעה שרכבה של הנתבעת היה בתנועה ,והיא זו שחסמה את נתיב הנסיעה של התובע, או שהיתה בעצירה , והתובע פגע ברכבה עקב אי תשומת לב מספקת.

בניגוד לנטען בכתב התביעה התובע מעיד כי במהלך הנסיעה אשתו העירה לו להיזהר כי רכב הנתבעת יוצא מחניה לכיוון הכביש . משמע שהתובע לא ראה את רכבה של הנתבעת יוצא בנסיעה לאחור .

שנית התובע אישר כי הוא אכן לא נהג את רכבו בצד הימני של הכביש, אלא באמצע זאת עקב כך שרצה לעשות קשת רחבה לצורך כניסה לחנייה בשטח המגרש של הבנין .

אשתו של התובע גם היא אישרה כי היא זו שהפנתה את תשומת ליבו של התובע לכך שהנתבעת יצאה מחנייה .

הנתבעת עומדת על טענתה כי ברגע שנפגעה היא היתה במצב של עצירה , אם כי היא מודה שהיא יצאה לכיוון הכביש למרחק של בין 80 ס"מ למטר אחד.

התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת יצאה ממצב החניה בנסיעה לכיוון הכביש, ויציאתה זו היא שגרמה לתאונה . התובע לא ראה את הנתבעת יוצאה, ובאין סיבה נראית לעין שלא לראות אותה יש להסיק שהוא לא היה ערני ולא שם את לבו למתרחש בכביש.

כמו כן העובדה כי התובע סטה שמאלה לפני ביצוע הפניה ימינה אל החניה , יכולה לתרום תרומה משמעותית לפגיעה .

יחד עם זאת עיינתי בתמונת הנזק ברכבה של הנתבעת לבקשתה, וראיתי פגיעה בחלק הימני , סמוך לפינה הימנית של הפגוש האחורי , עם מעיכה פנימה לתוך הפגוש . תמונה זו מוכיחה כי רכבה של הנתבעת לא יצא רק 80 ס"מ או מטר, לתוך הכביש . על מנת שהנתבעת תמשיך את נסיעתה בכיוון הנסיעה המותר בכביש, היה עליה לחזור אל תוך נתיב הנסיעה , לסובב את ההגה שמאלה, על מנת שהחלק האחורי ברכבה יכנס לכביש בניגוד לכיוון הנסיעה , ומשם לשלב הילוך קדימה ולהמשיך בנסיעה בכיוון המותר. התובעת אם היתה נוסעת לאחור 80 ס"מ בלבד, לא יכלה לסובב את ההגה לצורך ישור רכבה , ואני סברו כי הנתבעת נסעה יותר מ 80 ס"מ . אם היתה נוסעת רק 80 ס"מ וטרם התחילה בסיבוב הגה שמאלה היה המגע עם רכבה נוצר במרכז הפגוש האחורי ולא בפינה הימנית של הפגוש האחורי .

על כן אני לא מקבל את גרסת הנתבעת שהיא נסעה רק 80 ס"מ לאחור ועצרה .

מאידך אם התובע היה מרוכז בנסיעה ורואה את הנתבעת יוצאת מהחניה ומגיב בזמן, היה יכול לעצור , או לתמרן נסיעה תוך התחשבות ברכבה של הנתבעת , בלי פגיעה .

האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמם של שני נהגים , ובאין כלי מדידה מדויק , למדוד על פיו את מידת האשם של כל אחד מהם , אני מחלק את האחריות ביניהם בחלקים שווים .

התוצאה היא כי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 4500 ₪ . כולל הכל נכון להיום .

ניתן היום, א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: